בן סעדון ואח' נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעת התובעים, התובע 1 יליד 28/7/1952 והתובעת 2 ילידת 13/7/1958, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם בתאונת דרכים מיום 4/6/03.

על פי האמור בכתב התביעה, ביום 4/6/03, נהג התובע 1 ברכב כשהתובעת 2 יושבת לצידו ומאחוריהם ישבו שני ילדיהם הקטינים ובזמן שהחל התובע לעקוף רכב שהיה לפניו אירעה התאונה, במהלכה נלכדו התובעים וילדיהם, עד שמחלצים חילצו אותם מהרכב.

בעקבות התאונה נפגעו התובעים בחלקי גופם השונים, בין היתר בראש, בפנים ובגב.

אין מחלוקת כי עסקינן בתאונת דרכים אשר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, חל עליה ( להלן: " חוק הפלת"ד).

הנתבעת הודתה בחבות ועל כן ידון פסק הדין בשאלת הנזק בלבד.

מטעם התובעים העידו התובעים בעצמם ומטעם הנתבעת לא העידו עדים. כן העיד ד"ר פארקש, מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה.

בתום דיון ההוכחות, עתרה הנתבעת להגיש את תיקי המל"ל לעניין נכות כללית ונפגעי עבודה, זאת לצורך התייחסות לנכויות התובעים וגובה הקצבאות להן היו זכאים, ללא קשר לתאונה, נשוא פסק דין זה. כן הצהיר ב"כ הנתבעת כי התיעוד הרפואי לא נועד להוכיח עניין שברפואה, אשר אין מחלוקת כי נדרש לחוות דעת מומחה בית המשפט, אלא כדי לחזק את האמור בחוות דעתו של המומחה בתחום האורתופדי באשר לנכותם התפקודית של התובעים.

בתגובתו לבקשת הנתבעת, התנגד ב"כ התובעים לבקשה בטענה כי המסמכים האמורים אסורים להגשה על פי חוק הפלת"ד והתקנות , באשר הוכחת נכות רפואית מתבצעת באמצעות מינוי מומחה בלבד. בהמשך, הוגשה תשובה לתגובת ב"כ הנתבעת, במסגרתה נתן ב"כ התובעים את הסכמתו להגשת המסמכים בכפוף לכך כי לא יהיה בהם כדי להוכיח עניין כלשהו שברפואה.

בהתאם להסכמה דיונית זו, הוגשו המסמכים לתיק בית המשפט והצדדים טענו לעניין קבילות המסמכים במסגרת הסיכומים מטעמם.

ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

קבילות מסמכי המל"ל

אין חולק כי לתובעים נכות רפואית עובר לתאונה, לתובע 1 בעקבות תאונת דרכים מיום 12/11/01 ולתובעת 2 בעקבות פיצוץ חומר נפץ בידה בהיותה בת 5.

הנתבעת, מבקשת להביא את מסמכי המל"ל כראיה תומכת למצבם הרפואי של התובעים עובר לתאונה, כפי שהם עצמם הציגו הן במהלך חקירתם והן במסגרת הסיכומים.

עיקרון הניטרליות המובא במסגרת רע"א 2033/94 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' הרצל (פורסם באתר נבו), מצביע על מטרת חוק הפיצויים ותקנות המומחים והיא להבטיח כי שיקול דעת המומחה מטעם בית המשפט תהא בלתי תלויה בגורמים חיצוניים.

שם נקבע כי חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט שניתנה בגין פגיעת התובע בתאונה קודמת לא מקימה חשש להשפעה בלתי נייטרלית על שיקול דעתו של המומחה מטעם בית המשפט; נהפוך הוא, כמו כל תיעוד רפואי ניטראלי ואף ספרות מקצועית בתחום רפואי שאף להם יש השפעה חיובית ומתבקשת על חוות דעת המומחה, כך גם חוות דעת נייטרלית של מומחה מטעם בית המשפט יכולה להיות אף לה השפעה "תורמת" בהכנת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כפי שפורט בפס"ד צור שמיר הנ"ל.

"סיפת תקנה 8(א), כשהיא לעצמה, היא ניטרלית לגבי השאלה מה טיבה של חוות הדעת הרפואית בה מדובר; אך יש לקראה ביחד עם תקנה 9(ב) המסמיכה את המומחה לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו "ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואיות". בדין קבע בית המשפט המחוזי בת"א (חיפה) 1375/84 (לא פורסם) (כבוד השופט קציר) שהאיסור להגיש חוות דעת הכלול בתקנה 9(ב) מתייחס אך לחוות

הדעת של בעלי הדין ופרשנותה של תקנה 8(א) אינה יכולה להיות שונה מפרשנותה של תקנה 9(ב). כל זאת באשר לפרשנות הלשונית של התקנה; אך העיקר הוא שבגדר מטרתו התחיקתית של סעיף 6א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1985 בא ההסדר הכלול בתקנות למנוע הגשת חוות דעת סותרות מטעם בעלי הדין וגיבוש חוות דעת מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט על יסוד נתונים אובייקטיביים וחומר רפואי שניתן לסמוך עליו ולא על יסוד חוות דעת העלולות להיות מושפעות על ידי שיקולים שלא תמיד הם לעניין. אכן בגדר המטרה התחיקתית האמורה, אין פסול בהיזקקות של המומחה שנתמנה על ידי בית המשפט לחוות דעת שניתנה על ידי מומחה ממונה אחר".

זאת ועוד, התובעים בחקירתם הצהירו בנוגע לנכותם הרפואית הקודמת ועל כן לא מדובר במסמכים שיש בהם כדי להוכיח עניין שברפואה, אלא מסמכים אשר יש בהם כדי לתמוך בטענות בנוגע לתפקודם של התובעים ועל כן הנני מתיר לנתבעת להסתמך על המסמכים האמורים אשר הוגשו על ידה.

התובע 1